"הקשרים שלנו": שופך על המשפחה

ביקורות
רושדי זם, בסרטו השישי בתור במאי, נכנס אל תוך האזור הכי אינטימי שבמאי יכול להיכנס אליו ומייצר סרט על משפחה, עם המון נגיעות אישיות. התוצאה מפתיעה, מצחיקה, מרגשת ובעיקר נוגעת ללב.

"הקשרים שלנו": שופך על המשפחה
"הקשרים שלנו": שופך על המשפחה

אין כמו להתחיל את הביקורת בהגדרת ויקיפדיה לערך משפחה. "מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה". למה פתחנו עם הגדרה מילונית? כיוון שהיא מתארת באופן די מדויק את הלך הרוח ואת מה שמתרחש בסרטו החדש של הבמאי-שחקן: רושדי זם. הבמאי הצרפתי, ממוצא מרוקאי, בסרטו השישי כבמאי, הולך על אנתרופולוגיה בקצת יותר מגרוש וחצי; פותח שולחן ומסב משפחה שלמה סביבו, בתור האקט הראשוני לפני הפיצוץ הראשי ופיצוצי המשנה, אשר נוצרים בתור תוצאה ישירה לו.


לקפוץ בשביל להוריד את האוכל | באדיבות קולנוע חדש

משפחה מעולם לא הייתה תוצר של משהו אחר חוץ מגנטיקה. שני הורים נפגשים, לשניהם מטענים גנטיים שונים לחלוטין ולעיתים גם הנישואין הללו מסתיימים בקול ענות חלושה או באופן גרוע הרבה יותר. אף אחד לא מבטיח מה יעבור, גנטית, מצמד ההורים אל הילדים, אף אחד לא יודע אם הם ישדרו על אותו הגל וככל שהגיל עולה, תפיסות העולם משתנות ואנשים מתרחקים, גם בני משפחה גרעינית. בסרטו של זם, בו הוא גם מככב באחד מהתפקידים הראשיים, אפשר לראות בדיוק למה הכוונה.

זם חוקר משפחה ברמה של קשרים בין אחים ואחיות, כאשר אל השולחן נסובים ארבעה אחים ואחות אחת. חלקם עם ילדיהם ובני או בנות זוגם וחלקם כמעט בגפם. לא כל האחים מקבלים פוקוס, אבל הקשרים של כולם נכרכים סביב אח אחד ואירוע, אשר מאחד אותם למטרה משותפת. אלו יהיו הנושאים אשר ייבחנו במשך קצת יותר משעה ורבע. הקשרים אשר נבחנים באופן גס למדי, הם הקשרים בין אותם חברי משפחה לאור משבר משפחתי וכיצד כל אחד מתייחס אל המשבר ואיזה צד הוא לוקח בכדי לטפל בבעיה. היכן כל אחד מבני המשפחה רואה את עצמו ואת מעורבותו בטיפול בסיטואציה שנוצרה. שנסביר? למה לא.


אתה יודע מי הבוסית, כן? | באדיבות קולנוע חדש

מוסא הוא גיבור הסרט הראשון והראשי, אשר סביבו נסובה כל העלילה. הוא מנסה להתקשר לאשתו, אשר עברה למרוקו וכל שהוא יכול לעשות, הוא להשאיר הודעה לתא הקולי ולהתחיל משבר אישי מתגלגל. סאמיה, אחותו הגדולה והאימהית עד מאוד, מגיעה בכדי לתמוך ולעזור לאחיה, אשר נישואיו בקריסה מתמשכת ולו שלושה ילדים בגילאים שונים; שניים מהם אינם מתגוררים בבית. בסצנה הבאה כבר נפגוש את המשפחה המורחבת, הכוללת את שאר האחים וגם חלק מהילדים - בעיקר ילדיו של מוסא, הגדולים והקטנה, בת ה-12, במסיבת יום ההולדת שלה.

בארוחה המשפחתית והחמימה למראה מתחילים לעלות כל מיני רחשים, אשר מוקמו עד אז אל מתחת לפני השטח והאחות היחידה והדברנית למדי, מוצאת את הרגעים הללו טובים בכדי למתוח ביקורת על האח המוצלח במשפחה - ריאד (אותו מגלם זם עצמו). ריאד הוא ההפך המוחלט ממוסא הכנוע, הצנוע וזה שמעדיף לשמור תסכולים וכאב בצד. ריאד הוא שחצן, אגוצנטרי ובעיקר מגובה בהצלחה גדולה, שמונעת ממנו לראות דברים אחרים מעבר לעבודתו בתור מנחה תוכנית ספורט גדולה בטלוויזיה.


שני אחים. שני עולמות שונים כל כך | באדיבות קולנוע חדש

מוסא עצמו מתפקד בתור סמנכ"ל כספים בחברה גדולה ומוצא את עצמו מושך לילות רבים במשרדו. ביום אחד, כאשר מוסא, הגדוש רגשית, רואה הזדמנות להשתחרר מעט במסיבת יום הולדת של אחת מהעובדות שלו, הוא מקבל מכה חזקה בראשו וסובל מטראומה חריפה, אשר מתבטאת בעייפות גדולה, כאבי ראש ובעיקר עצבים רופפים. כך הופך, בהינף יד (או מכת ראש), הגיבור הראשי של הסרט לאדם שונה לחלוטין ואף שונה במאה שמונים מעלות ממה שהכירו בני משפחתו עד כה.

מוסא משחרר את חרצובות לשונו לעיתים קרובות, כפי שלא עשה מעולם; בלי פילטרים ובלי לדפוק חשבון לאף אחד. בני משפחתו, המודעים להשפעה של המכה בראש ונדרשים להיצמד אליו, כחלק מההשגחה הרפואית על מוסא, מוצאים את עצמם בלא מעט רגעים שבהם הם מרגישים נבוכים, במקרה הטוב או נעלבים עד עמקי נשמתם, במקרה הפחות טוב. ההתנהגות החדשה של מוסא משחררת הרבה רגשות ואמיתות, אשר לא מצאו את דרכם אל מחוץ לפיו ועליהם שמר בקנאות לעצמו. כולם חוטפים ממוסא החדש - גם אחיו וגם ילדיו ואין חסינות לאיש, מלבד למוסא עצמו, שפתאום יורה אמת כמו אחרוני הראפרים הזועמים.


תמשיכי לנפנף באצבע ואני מוריד אותה בביס | באדיבות קולנוע חדש

מעבר לכך שמוסא יכול לירות חופשי ולצאת מכך בשלום, התנהגותו מכריחה את שאר בני המשפחה לעמת את עצמם עם שאר אחיהם ועם דפוסי התנהגות שגויים, אשר אימצו לעצמם במשך השנים ולנסות לתקן אותו. המשפחה בסרטו של זם היא משפחה חמה ומאוד מעורבת, מצד אחד, אבל גם כזו שכאשר צוללים אל כל אחד מבני המשפחה הגרעינית וגם המורחבת מגלים כי לא כל הנוצץ זהב ולא כל החיוכים והחיבוקים מגובים בקשר רציף ונטול בעיות, אבל במשפחה כמו במשפחה, קשרי הדם מספיקים, בלא מעט רגעים ומקרים, להתגבר על השוני שבין דפוסי ההתנהגות והאישיות של חלק מחבריה.

זם מנסה לבחון, בזעיר אנפין ולא באופן מספק ומספיק גם את מוסד הנישואין ובעיקר את החלק ההוא שלא כולם רוצים לראות או לדבר עליו - פירוק הנישואין. הריכוז במשפחה עושה את הסרט למה שהוא - סיפור על משפחה, שלא הכל בה מסתדר, אבל בסופו של דבר כל חבריה תמיד מוצאים את הדרך להסתדר זה עם זו. סצנת הסיום בסרט רק ממחישה בדיוק את הנקודה הזו והיא אחת הסצנות מחממות הלב שנראו בקולנוע של השנה ומזכירה במידת מה את זו של מאדס מיקלסן ב"עוד סיבוב" הנפלא. שני סרטים שונים, שני נושאים שונים - סצנה אחת נפלאה בסוף כל אחד מהם והמון לב, שמוביל כל אחד מהם אל היעד.


לא שם על אף אחד קצוץ | באדיבות קולנוע חדש


בקיצור ולעניין:
סרט משפחה נהדר. לא חף מטעויות ולא כזה שמותיר חותם עמוק, אבל מייצר דיון מעניין בזכות הדאוס אקס מאכינה שלו - המכה בראש, שמשחררת את החרא אל המאוורר, את האמת אל האוויר ואת כל ההשלכות בעקבות כל אותן האמיתות.

ביים וסיים:
הסרט השישי בסך הכל של הבמאי, המוכר לציבור המקומי בעיקר בזכות "מסייה שוקולד" שלו (בכיכובו של עומאר סיי), הוא עליית מדרגה מסוימת משאר הסרטים שביים הבמאי הצרפתי, אשר מוכר עדיין יותר בתור שחקן. את הסרט הזה הוא כתב ביחד עם מאיוואן (אשר מגלמת את גיסתו בסרט) וכמובן שרצה שתהיה זו יצירה אישית ונוגעת, על בסיס חוויות אישיות וזה עובד לו פשוט נהדר.

לוהקו ושיחקו:
מעבר לזם, אשר ביים ומאיוואן, שכתבה עמו את התסריט ביחד, השחקן הראשי הוא סמי בוג'ילה, אשר זכה בפרס המשחק בפסטיבל ונציה ופעמיים זוכה פרס הסזאר הצרפתי והוא מכשף. תפקיד דו קוטבי, מזכיר קצת את גאס פרינג של ג'יאנקרלו אספוזיטו - במראה ובהתנהגות. נינה זם, בתו של הבמאי, מגלמת בסרט את אחייניתו וגם בנו, בחיים האמיתיים, נכנס לפריים בסצנה האחרונה והנפלאה.

כמה זמן זה?
שעה ועשרים. תענוג נוסף מהסרט הוא עצם העובדה שאינו נגרר או נמרח. שעה ועשרים בול על השעון. קצר, קולח וקולע.

סיכום המבקר
10/
7.0
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "הקשרים שלנו": שופך על המשפחה
סרטים בקולנוע