觀賞現在的戲劇很快就在劇場電影院最新預告片新聞尋找電影評論
電影
電影院
即時監視
新聞
預告片
電視
社區
我的內容
更多
登錄
瀏覽評論結果 1 - 201,000
發行日期:
  直到  
Lost Girls (2020)
סרט שמבוסס על אירועים אמיתיים, זה אומר שכנראה זה לא קרה באמת אבל זה לוקח בחשבון שיש מקרים דומים לזה, מדובר בנושא קשה לצפייה אבל כנראה אם כמה שהוא קשה הוא תמיד מעניין.
הסרט קצת איטי ולא פשוט לצפייה אבל בהחלט שווה את זה.
איימי ראיין ("נראתה לאחרונה") מובילה את הסרט עם משחק מצוין וביחד איתה גם גבריאל באיירן (החשוד המיידי), דין וינטרס (אוז), וטומאסין מקנזי (ג'וג'ו ראביט).

בIMDB הסרט קיבל ציון של 6.1, מפתיע לרעה, אני חושב ש-7 הרבה יותר מתאים לו, מומלץ לצפייה.
  2天 前
村 (2004)
הושמץ ללא הרף ובעיקר על ידי אחי (שכתב את התגובה בשמי, לפני שנים רבות) והנה אנחנו, אחרי שנים רבות וכאשר הקאסט המשוגע של מ.נ.ש רק מקבל חיזוקים, בחלוף השנים...צופים בסרט - מי בפעם הראשונה (אני) ומי בפעם השלישית (עם כל ההשמצות - אחי) והאמת. השד לא נורא בכלל.

כבר הספקתי לשכוח איך שאמאלאן ערך וביים סרטים בעבר ושכחתי שבאותם השנים הוא היה הדבר החם ולא אחד המושמצים שיש וקיבלתי תמורה נהדרת לאי שלם של חוסר ציפיות.

ברוכים הבאים לכפר של שאמאלאן. כפר ללא תקופה, ללא שנה וללא יקום מוגדר. זה היה מקור ללא מעט שאלות לאחי, שסירב לחשוף פרטים על הסרט וביקש ממני שאתאזר בסבלנות ובהחלט הסבלנות השתלמה, עם טוויסט לא רע בכלל ועם הביקורת הכפולה על אורכות חיים עירוניות מול כפריות.

לא מעט זוכי ומועמדי אוסקר, כיום, התקבצו בשביל להעניק הופעות סולידיות ואדריאן ברודי הפליא בגילום האיש בעל הפיגור השכלי. קשה לספר על מה הסרט מבלי לספיילר ולקלקל, אבל בגדול הוא מדבר על קהילה כלשהי, במקום כלשהו, שלא מעזה לצאת את גבולותיה מכיוון שיש לה הסכם עם יצורים מיתיים, אשר חיים ביער הסמוך.

הכל משתנה ביום שבו אחד מתושבי המקום עושה קולות של פריצת הגבולות ואז כל הכפר צריך לחשב מסלול מחדש וכל הסודות שרצו להישמר, מתחילים להתעופף אל מחוץ למשוואה. ישנו סיפור אהבה אשר מוביל את הסרט קדימה ואחרי ערפל עלילתי די כבד, הסרט מתחיל להיכנס לקצב ולתכלס.

הגעתי נטול ציפיות לחלוטין ובהחלט אפשר לומר שנהניתי. על אף שהיו לא מעט רגעים מתים או תלושים בסרט, אי אפשר שלא להנות מקאסט כזה ומבימוי מותח ואפקטיבי כמו של מ.נ.ש. הסיקוונסים המותחים, מערבים את הצופה היטב ומבוימים היטב וסרט מרתק עד סופו, גם אם אינו עומד בתנאי הז'אנר הפשטניים יותר.

זהו מותחן מסוגנן, שבוער לאט אל עבר המטרה, עשוי טוב ומשוחק היטב על ידי ערימה מטורפת של שחקנים ובמאי אחד, שגם אם השתן עלה לו פעם לראש, הרי שתמיד היה בכותרות ונתן לנו להנות ממנו.
  週 前
第七印 (1957)
לא הקשבתי לעצמי והמשכתי עם ברגמן, כמעט ברצף, כאשר שני הגיבורים שלו מהסרט הקודם שלו, בו צפיתי ("מבעד לזכוכית אפלה", שהגיעה בתכלס כמה שנים לאחר הסרט הזה) - מקס פון סידוב (שהלך לעולמו לפני שנה, כמעט בדיוק) וגאנר ביורנסטד מופיעים גם כאן בתפקידים ראשיים למדי, כאשר הפעם ישנו קאסט נרחב סביבם.

מתחיל להבין את התמה סביב סרטיו של ברגמן. כבדים, איטיים ואייקוניים להפליא, במסגרתם הוא שב וחוקר את עניין האמונה לאל, הדת והאהבה, אם אפשר לייחס גם אליה נישה בסרט הנוכחי.

המוות מגיע לקטוף את חייו של אביר, אשר נמצא לקראת תום מסע הצלב שלו, במסגרתו נטל חיים ובעיקר הציל את חייו ואת חיי נושא כליו. רגע לפני שהמוות לוקח את חייו של האביר, הוא מקבל הצעה מאותו אביר לשחק שח-מט ולנסות לדחות את הקץ, עד ש.......עד שימצא משמעות לחייו, מעבר למסע הצלב, שהתברר עבורו בתור משימה כוזבת.

קשה לשים את האצבע על מטרה מדויקת של הסרט, כפי שידידי כתב בביקורת מתחת. זה סרט פילוסופי במשקל כמה טונות והוא מנסה לחקור לא מעט נושאים כבדי משקל והמשמעויות שלהם. הוא מתהדר בצילום יוצא מן הכלל וכמובן במשחק נפלא ושם במרכז הסרט משחק שח בלתי נשכח בין נציג האל הספקן ובין יריב האל, שבטוח במשימתו.

אפשר לשפוך המון מילים על הסרט, אבל הוא גם נותן את החופש לצופה לתהות בעצמו וכמובן גם ללכת ולהתחיל לפרוש מפת פרשנות של לא מעט טובים ומוכשרים יותר. ברגמן ככל הנראה לא העז להקל מעולם על צופיו, כאשר גם בסרט עם עלילה די ברורה, הוא מנסה להסוות בין הסצנות משמעויות וגם יוצק לדמויותיו תפקידים בעלי סאבטקסט ושלל מטאפורות.

עכשיו מבטיח לקחת הפסקה מברגמן ולנסות לדוג את הבא בתור שלו בצורה יותר מסודרת. אולי מתי שהוא גם עם הכנה ראויה יותר, שתרים בהחלט את חוויית הצפייה. מרתק, יוצא דופן וכמובן אבן דרך קולנועית שעזרה להגדיר גבולות קולנועיים לסרטים קאלסיים. לא לכל חובב קולנוע, אבל בהחלט יצירה שחובה לצרוך בגיל ושלב מסוים של החיים, אם אתם חובבי קולנוע.
  週 前
The Babysitter: Killer Queen (2020)
ואוו כמה שהסרט הזה טוב, וכמה שהוא מטומטם ברובו
אבל הטווויסט בסוף מעולה!
מסוג הסרטים של טרנטינו לעניים.
סרט יומית מבדר, קליל, בדיוק כמו הסרט הראשון
רק הרבה הרבה הרבה יותר טוב.
סרט מצוין, לחובבי "מת לצעוק"
או קומדיות שלא רואים כל יום.
והסוף, משתדרג את הסרט לחלוטין....
  2週 前
The Babysitter (2017)
לפעמים אני רוצה לראות סרט מהנה ומטומטם, הסרט הזה עונה על מה שגבר צריך לפעמים... בעיקר בלילות קרירים בחורף. אומנם יש פה סצינות הזויות, אבל לא יודע עדיין נהנתי. אבל אני באמת לא יודע למה, וזה מה שמיוחד בסרט הזה.
  2週 前
News Of The World (2020)
טום הנקס עובר למסך הקטן של נדפליקס....
סרט חמוד, נפתח די טוב, נתקע קצת בהמשכו
מתרום בסופו והתוצאה סרט טוב, אבל לא מהסוג סרטים שאני רגיל לראות מטום הנקס...
אבל זה עדיין אולי הסרט הכי טוב שראיתי ב2020.
בסופו של דבר הסרט הזה עושה את העבודה.
  2週 前
通過黑玻璃 (1961)
המפגש הראשון שלי עם סרט של אינגמר ברגמן יוצא דופן לחלוטין. פגשתי בו באופן אקראי לגמרי, מבלי לדעת מי היוצר עד לדקות הפתיחה, באיזו שפה או מי אחד הכוכבים הראשיים. בחסות הלילה והעייפות, שלאחרונה פוקדת אותי באופן קבוע, החלטתי להיכנס לצפייה הזו ונמוגתי לאיטי...

זה סרט כבד! 800 טון של תובנות ובערה איטית. דיונים תיאוסופיים ותיאולוגיים, חדירה אל תוך עולם מחלות הנפש וכמובן חקר תא משפחתי יוצא דופן, המורכב מארבע צלעות, כאשר כל אחת ואחת מרתקת בפני עצמה ומייצגת עולם ומלואו.

הייתי זקוק לצפייה שנייה, ברסיסים של השלמות למה שפספסתי בזמן שהתעפצתי. יש לי עוד סרט של ברגמן בקנה, אבל הפעם אני אדע לבצע הכנה נאותה לעניין הזה.
אין ספק שהסרט מצריך לא מעט הסברים על כוונת המשורר, אבל כאשר מחברים את כל חלקי הפאזל הוא באמת יוצא דופן, נפלא ועמוס משמעויות ורבדים, אשר מרכיבים פאזל יוצא מן הכלל, שיכול רק לרמוז במעט על המורכבות של ברגן, אמונותיו והרגליו.

צילום נהדר ומשחק פשוט נפלא של ארבעת השחקנים, המופיעים בסרט. זהו סרט שזקוק לתשומת הלב שלכם ולמלוא הקשב וההבנה. הוא לא פשוט לצפייה ועל אף אורכו הקצרצר, הוא עמוס רגשית ובאופן כללי דורש המון מהצופים בו.

אני אמתין עוד קצת לסרט הבא של ברגמן ובהחלט אגיע מוכן יותר, לשיפור חוויית הצפייה האישית.
  2週 前
壞和美麗 (1952)
יאאאאאאאאאאאאאאאאא...............איזה סרט!!! ממש לא מזמן ראיתי את "הרי הסיירה הגבוהים" עם בוגי והתלוננתי על יכולות המשחק של אותה התקופה. אז עשור לאחר מכן (וקצת) מגיע קירק דאגלס המנוח, שעזב אותנו בדיוק לפני שנה ומעלה את הרמה. בכמה רמות.

אני לא יודע אם זו האהבה שלי לסרטים על קולנוע ותעשיית הקולנוע, אבל יש בסרט הזה משהו שלא יצא לי לראות באף סרט אחר שאני זוכר לאחרונה. הדרך שבה וינסנט מינלי פורט את הסיפור ואת העלילה היא מהפנטת ומרתקת בעיניי.

זה מתחיל בחמש - עשר דקות של זמן רציף ואז בפלאשבקים וזכרונות מהעבר. שלוש דמויות, שלושה אנשים ואדם אחד שמקשר בין כולם וכיצד נקשרו ונכוו ממנו.

סיפורו של ג'ונתן שילדס - מפיק על, שמצליח לגרום לכולם להסתובב סביבו ולעשות כרצונו. דאגלאס היה מועמד לאוסקר על תפקידו המלהיב והפסיד לגארי קופר, שזכה על תפקידו המופלא ב"בצהרי היום". איזו שנה הייתה 1952 לקולנוע.

דאגלאס הוא שילדס, המפיק הכל יכול שאפילו את הסיפור טווים עבורו שלושת הדמויות שמתפקדות בתור גיבורי המשנה. הסרט ממגנט מהשנייה הראשונה בסיפור ובעלילה הנפלאה שלו, המשחק מדהים והצילום פנטסטי.

הסרט זכה בחמישה אוסקרים, כאשר רק אחד היה אישי (גלוריה גראהם - תפקיד משנה לשחקנית) ולא בכדי. חבל לספר יותר מדי על הקלאסיקה העל זמנית והנפלאה הזו וזאת על מנת לא לקלקל ולא לספיילר.

סרט שאי אפשר שלא להנות ממנו, אם אתם חובבי קולנוע. סרט שמגיע מאהבה לקולנוע ומציג אותה, פרושה בכל מחלקה. עלילה הפכפכה, שפשוט שואבת ומושכת מהרגע הראשון ועד האחרון והצטיינות יתרה בכל מחלקה, הקשורה ליצירת הסרט. מהבמאי, הצילום הנהדר ועד למשחק המופלא, כאשר בראש דאגלאס...יוצא מן הכלל!
  2週 前
包夾 (1997)
אף אחד לא מצפה ליצירת מופת מסרט של ואן דאם (למרות שאני מאוד אוהב אותו), בטח שהכוכב לצידו הוא דניס רודמן המשוגע, אבל רודמן הוא בטח לא הבעיה בסרט למרות משחק בינוני מאוד שלו, אלא דווקא כל מי שאחראי לטקסטים שלו ושל ואן דאם ובכלליות כל מי שאחראי על ה"יצירה" הבינונית מינוס הזאת שהדבר היחיד שטוב בה הוא שהיא יודעת לתת אקשן טוב, כל השאר לא.

5/10
  2週 前
Trial By Fire (2018)
כנראה שיש סוגי סרטים שיותר קל לעשות אותם טוב מאשר לפספס איתם, סרטים שקשורים לבתי משפט, כלא ועורכי דין שמגינים על האזרח הקטן כמעט תמיד מצליחים לרתק ולרגש והסרט הזה לא יוצא דופן ומביא איתו עוד הצלחה.

ואולי אני משוחד כי אני מת על הסגנון הזה.
בכל מקרה בהחלט מומלץ.
8/10
  2週 前
特隆:遺產 (2010)
אז כן. ראיתי אותו לפני עשור, קצת אחרי שהתכוננתי אליו עם הצפייה בסרט משנת 1982, כאשר אני נולדתי וג'ף ברידג'ס היה עם פנים חלקלקות.

הייתי נלהב באותה התקופה מהטכנולוגיה של אוואטר, שפרצה דרך. כאן היה גם שימוש בתלת המימד וגם בטכנולוגיית הצערת הפנים, או שזה סתם היה אנימציה ממוחשבת פורצת דרך, אשר הלכה והשתכללה עם השנים. והיום עושים המון כאלו.

עבר לי אחרי קצת זמן וההתלהבות שכחה. נתתי לעצמי להתמסר לעוד מאות סרטים מאז, אבל פס הקול של דאפט פאנק נותר מרצד בין פס קול של "באטמן" לפס קול של "טנט". זה כבר בעצמות כמעט עשור וכמו שציינתי בביקורת של "טרון" הישן, סיימנו את ההוא והתחלנו את זה.

אני והילדים. ראינו חצי שעה, כי יאללה, למיטה...המשכנו ביום אחר, יומיים או שלושה אחרי כן. ואני מוצא את עצמי מכין אותם למוזיקה ולקטעי האקשן בהתלהבות של נער. הפרצוף המוצער של ברידג'ס נראה לא מלוטש ולא היה לי תלת מימד שידליק אותי טיפה....אז....

אז נותרנו עם טכנולוגיה מתקדמת, שלא נראית מיושנת עדיין, אחת עשרה שנים לאחר מכן, נותרנו עם פס קול שלא נס ליחו ועם עלילה דרדעל'ה, שרק צריכה לא להרוס את היופי החזותי והווקאלי הזה.

אז נתתי שמונה, עם הזמן אמרתי...אהההה......מה שמונה? שיהיה שבע והיום, לאחר שאני רואה את הסרט שוב, אני אומר לעצמי...ככה סתם, סרט נחמד, אבל ההישג שלו הוא, באופן אישי ועבורי לפחות, שהוא פשוט פנטסטי בכל הנוגע לאמצעים העוטפים אותו.

פס הקול מטמטם, הקווים הנקיים והמלוטשים של מה שמתרחש במסך והצבעים. מדהימים. הילדים שלי כבר מפזמים את פס הקול ואני איתם יחד. זה היה בילוי משפחתי נפלא מול הטלוויזיה, של שעתיים בטוטאל.

היה לנו תענוג גדול. נמשיך לאהוב ולחכות לשלישי, שאולי יגיע עוד איזה עשור, כדי לרווח...ולהישען על טכנולוגיה חדישה אף יותר. למה לא? בעצם...
  3 週 前
TRON (1982)
עבר עשור. אני עם שלושה ילדים. אחד מהם נאות לצפות בסרט איתי ביחד, כאשר זה אולי אחד הסרטים הראשונים שאני מתחיל לשחרר עבורו, שהוא PG ואני זוכר בוודאות שלא היה אלים מדי.

הגרפיקה והאנימציה נראים מגוחכים. גם העלילה, האמת. אבל יש בסרט הזה סוג של קסם. קסם עלילתי וקסם תקופתי. יש כאן פריצת דרך מבחינת הז'אנר ומבחינת הקונספט בכל רמה שהיא. הרבה לפני גדולים, טובים ומפורסמים ממנו.

נגמר הסרט ואני לא מסוגל להתאפק, מפעיל להם את הבא בתור ו...........יאללה, נעבור לביקורת הבאה..."טרון: המורשת".
  3 週 前
高塞拉利昂 (1941)
כמו שידידי, The Dude, כבר כתב בביקורת לפניי...לא מגדולי הסרטים של בוגי ובהחלט סרט חובה למעריצים. מרגיש לי שלא מחזיק במבחן הזמן, על אף העלילה המעניינת. היה בי משהו שציפה לאיזו אקסטרא, אבל אולי זה רק אני, שמחפש כבר גירויים חדשים.

אפשר לומר מה שרוצים על בוגארט, הוא היה שחקן של תקופה. תצוגת המשחק שלו ושל אלו הסובבים אותו הן תצוגות משחק ייחודיות לתקופה של שנות הארבעים. היום זה לא עובר ואפילו די צורם.

אבל אין מה לעשות, יש משהו קסום בתקופה הזו. המילים שונות, הצילום שונה, התסריט מרגיש מקורי, כי זה התרחש לפני פאקינג שמונים שנים ועידן שונה לחלוטין מוצג.

הדבר היחיד שלא משתנה הוא האופי האנושי. איך שלא תסובבו את העוגה הזו, היא תהיה טעימה בכל מקום ממנו תנגסו בה. בוגי הוא בוגי, תענוג לראות אותו תמיד ולהתגעגע.

הוא שודד ידוע לשמצה. יש לו לב זהב, יש בחורות שמסובבות אותו ושהוא מסובב אותן ואיך אומרים? הבנות רוצות אותו והבנים רוצים להיות כמותו.

הרבה חלקים בעלילה לא תמיד מרגישים קשורים היטב, ראול וולש ייצר התכתבויות רופפות ולא כל כך מעניינות בין חלקי העלילה, אבל הקשר החזק שמדביק את כולם הוא האיש, השפתיים ושתי הסטירות ללחיים.

לחיים בוגי! למה שהיו חייך!
  3 週 前
其他球員 (2010)
מצחיק, נחמד, מלא בכוכבים ובהחלט לא מייתמר להיות משהו מעבר לזה, מי שבא להעביר את הזמן עם כמה צחקוקים בהחלט יקבל את מה שהוא רוצה.

מי שבא בשביל לקבל עלילה מושקעת, זה לא פה.

6.5/10.
  3 週 前
野人 (2012)
בסך הכל סרט בינוני, מצד אחד אחלה אקשן, אחלה שחקנים (ואחלה בלייק לייבלי) ומצד שני אין בו משהו מיוחד, את הטוויסטים אפשר לקלוט גם עם פלאפון מ1999, הטקסטים שחוקים חבוטים ובכלליות הסרט קופץ מהר מידי לכיוון הקלישאות הרגילות.

אבל בסופו של דבר מי שרוצה קצת אקשן בלי מחשבה זה בדיוק יענה לו על הצורך.

6.5/10.
  3 週 前
原始的恐懼 (1996)
כנראה הסרט הטוב ביותר של גרגורי הובליט והסרט הראשון של אדוארד נורטון ואיזה סרט לפתוח איתו את הקריירה של השחקן הכל כך מבריק הזה.

הסיפור מצוין, מרתק ומלא טוויסטים, השחקנים מדהימים בראשותם של אורטון והסרט לא משעמם לדקה.

חובת צפייה.
8.5/10
  3 週 前
The King (2019)
הגעוגעים למשחקי הכס ממשיכים וכל מה שנותר לנו הוא לקבל סדרות בינוניות או סרטים שמנסים להיכנס לליבנו בשביל למלא את החור הבוער שחאליסי וחבריה השאירו בליבנו.

דוויד מיצ'אד וג'ול אדגרטון מצליחים להביא סרט לא רע על נסיך שלא ממש מעוניין לקבל את כתר המלכות אבל בסוף מקבל אותו וכמובן... יוצא לקרב מרתק.

הסרט מלא בשחקנים טובים כשטימוטי שאלמה, רוברט פטינסון ואותו ג'ואל אדגרטון מככבים בעיקר.

זה לא משחקי הכס אבל זה בהחלט לא רע ולגמרי שווה צפייה.
7/10
  3 週 前
Outside The Wire (2021)
עוד סרט מלחמה אנטי-מלחמתי שבסאבטקסט מציג את ארה"ב כמנוע שמעודד מלחמות שכבר נפתחו, כלומר נאמר באופן מעורפל שאומנם מדינות אחרות פתחו במלחמה, אבל ארה"ב היא זו שמטפחת אותה.

יותר משזה סרט אנטי-מלחמתי, זה סרט תעמולה אנטי-אמריקאי.
נטפליקס היא שחקן מאוד משמעותי בתעשיית הפרוגרסיביות. אל תטעו, האפקטים ברמה, המשחק טוב, אבל התסריט טעון שיפור, ונטפליקס טעונה מאוד שיפור. אין גיוון, אין אומנות לשם אומנות, אין הנאה יותר מהרמה שנטפליקס מוציאה החוצה ללקוחותיה.

זה יפה מאוד שיש לנטפליקס תקציב להרבה מאוד תוכן, אבל המאזניים נוטים לצד אחד בלבד וזה מאוד מפריע לאלה כמוני שבאו בשביל להכיר דרך חדשה לצפות בתוכן ולא כדי לשלם בשביל תעמולה פרוגרסיבית עטופה באפקטים.

אני חושב שיש הסכמה שהתוכן המקורי של נטפליקס הוא בור של חרא, והתוכן הנרכש הוא זה שמשאיר אותנו.
  4 週 前
突擊對轄區13 (2005)
סרט מצוין, זכור לי מאוד לטובה ולאחרונה ציפית בו שוב בנטפליקס ולא התאכזבתי.
  月 前
The Wolf Of Snow Hollow (2020)
היה בי כל הרצון לחבב את הסרט הזה יותר ממה שיצא בסופו של דבר. הייתה איזו המלצה קצרה שכיוונה אותי את הסרט והחלטתי ללכת על זה על אף העובדה שאני פחות מכיר את חברי הצוות בו (מעבר לרוברט פוסטר זצ"ל). כן, ציפיתי לראות סרט על איש זאב, סרט אימה שירתק אותי למסך ויהלום בי עם אפקטים מינימליים של אימה, על מנת שיצדיק איזה שהוא הייפ שנוצר לו בקרב חובבי ז'אנרים שקשורים באימה ובתת הז'אנר של המזדאבים הללו ובסוף קיבלתי סרט בינוני שחרט על דגלו אמנות, סאבטקסט וממש מעט מאוד מאפיינים טהורים של הז'אנר.

יש לנו גיבור מוקצן מאוד, בדמותו של ג'ים קאמינגס - הבמאי והשחקן המוביל. הוא חרדתי בטירוף, מוגזם באופן קיצוני והוא מתמודד עם הרבה שיט בחייו ואם דאגה לאביו החולה (שהוא במקרה הקפטן של תחנת המשטרה בה הוא משרת - תחתיו), ניכור מבתו היחידה ומריבות עם חצי מפקודיו בתחנה אינם מספיקים, הוא גם מקבל בתקופה קצרה מאוד מקרי רצח מזעזעים, שמאיימים להפר את האיזון של העיירה המושלגת - סנואו הולו.

אני מבין שקאמינגס רצה לומר משהו על ההקבלה בחייתיות הזאבית לזו של הגיבור הראשי, שנאלץ להתמודד עם נושאים שמוציאים ממנו את ההאלק שבו, שלא נאמר - איש הזאב שבו ואני מבין שהוא אכן נאלץ לסחוב את כל המטענים הללו, במהלך התמודדותו עם שד שמעמת אותו עם עצמו ואת העיירה עם הפחדים הכמוסים שהולכים ומשתחררים אל מעל פני השטח ועם זאת....מה עם קצת הצדקה להצבתו מתחת למטריית האימה?

הפן האומנותי והעריכתי מודגש בלא מעט שלבים, כאשר קאמינגס הבמאי בוחר למהול בין שני סוגי סצנות ומתיך אותן יחדיו. הבחירות שלו בכל הנוגע לכיצד הוא מספר את הסיפור מעניינות ומצטלמות היטב על המסך, אבל התוצאה הסופית פשוט קצת שבורה, לא מושכת ולא מוציאה תגובות מספקות, כאשר הדמות הראשית שלך (שהיא אתה בעצמך) איננה אמינה או מעניינת מספיק, בתור דמות. נכון שזו חצי קומדיה וייתכן שבתמהיל אימה-קומדיה זה דווקא הגיוני שככה זה יעבוד, באופן אישי, אני מעדיף משהו אחר.
  月 前

TOP 500
500強的YouTheater: 所有時間, 本年度, 去年, 當前的十年   500強的IMDB: 所有時間, 本年度, 去年, 當前的十年
統計
28,492 電影, 2,966 系列, 7,013 四季, 119,463 情節, 389,575 人, 563,616 用戶, 267,154 上崗, 28,772 評論, 94,267 照片, 6,684 影片
一般資料及其他頁
語言
סרטים © 2021