"אמנות המירוץ בגשם": אמנות הטפטוף מהעיניים

ביקורות
הקשר החזק בין כלבים לבעליהם מקבל אינטרפטציה יוצאת דופן בסרטו של סיימון קרטיס, המבוסס על ספרו של גארת' סטיין. דרמה יוצאת מן הכלל ומרגשת עד דמעות, שפשוט לא כדאי לפספס.

"אמנות המירוץ בגשם": אמנות הטפטוף מהעיניים
"אמנות המירוץ בגשם": אמנות הטפטוף מהעיניים

גבר פוגש כלב. הם מתאהבים בסוג הקשר המאוד ייחודי שבין אדם לכלבו ומקבלים את הזמן הקצוב, לאותו הקשר על פני כדור הארץ, שניתן על פי שנות הכלב. "אמנות המירוץ בגשם" מתחיל את סיפורו בעצם מסופו, כאשר גיבור הסרט הראשי – אנזו, שוכב בתוך שלולית שתן של עצמו ומקבל את בעליו בכניעה עצובה וחסרת ישע. מיד מתחיל המסע בזמן אל עבר שנותיו של אנזו בתור גור, שנבחר באהבה על ידי דני – נהג מירוצים ובחור צעיר שמחפש חברה ומוצא אותה בעזרת ליטופים עדינים לפרוותו של הכלב, שאותו בחר מתוך ערימת גורים מתקתקים.


אהבה ממבט ראשון | צילום: IMDB

מסלולם של השניים מוכר עד שלב מסוים, כאשר לכל אורכו של הסרט מעניק אנזו את נקודת מבטו על המתרחש בביתו ועם בעליו. לקוראי הספר היה כינוי עבור גיבור הסרט – "כלב פילוסופי" והוא בהחלט נותן השקפות פילוסופיות למצבים יומיומיים וגם כאלו החורגים מהיום יום, כאשר הוא מפרש בעיניו ועל פי הבנתו בעולם מקרים כמו: התאהבות, רגעי אושר, דרמה ורגעי כאב עז. הוא חש את בעליו והוא יודע בדיוק מה עובר עליו וזאת גם מבלי שדני יאמר מילה בכדי לגרום לאנזו להגיב על פי המצופה וגם מעבר לכך.

אנזו מתפקד במרבית המצבים בתור צופה מהצד, שנותר רק בגדר מספר הסיפור, אבל בתור חלק מהמשפחה ההולכת ומתהווה, יש לו גם חלק פעיל מאוד בעלילה. ועם האמור, מרבית העלילה מבוססת על פי נקודת מבטו והפרשנות שלו, כאשר חלקה הגדול גם נלמד מדני, שמספק אינספור תובנות על החיים, כחלק מחוויותיו בתור נהג מירוצים אשר נזקק להמון חשיבה, בכדי לצלוח מירוצים עם תנאים משתנים. מכאן נובע גם שם הספר והסרט, שהוא פועל יוצא למומחיות הראשית והראשונה של דני בתור נהג מירוצים – נהיגה במירוץ על מסלול רטוב מהגשם.


אהבה ממבט שני | צילום: IMDB

חייו של דני עוברות עליות ומורדות חדות ואפשר להבחין שמעבר לכך שדני הוא בן אדם נוח יחסית מטבעו, הוא גם כזה בזכות כלבו וההשפעה הזו מורגשת גם על צופים שאינם בעלי כלבים. אי אפשר להתעלם מכך שבכל סיטואציה, מצולמת ומתועדת בסרט או לא, אנזו נמצא שם בשביל בעליו, באם הוא זקוק לו או לא – הוא פשוט שם והמייל הנוסף שהעלילה טורחת לספק, בשביל שנקבל את אנזו כחלק אינטגרלי מהעלילה, הוא האנשתו והפיכתו לכמעט בן אדם, שמספר, חושב ומרגיש.

אפשר לקרוא לזה מניפולציה רגשית ואפשר פשוט לקבל את הסרט כמו שהוא: מרגש עד העצם. אין הרבה סיכויים שתצאו מהסרט הזה מבלי להזיל דמעה ונזקפת לכך העובדה שנפתולי העלילה, המבוססים על אלו של הספר, קיבלו עומס דרמטי גבוה על מנת לא להשאיר את הכל לעיניי הגור של אנזו. זו מניפולציה רגשית שמבוצעת היטב וככזו, היא משתמשת בכל הכלים האפשריים בשביל לרגש, להכעיס ולעורר את הצופים וזאת ברובד האנושי וכמובן הרגשי של הסיפור.


המשפחה הולכת ונרקמת | צילום: IMDB

ברובד הכלבי, ובכן...אנזו מלווה כל אחת מהסיטואציות מבלי להשפיע יותר מדי מלבד הנוכחות שלו, שמשרה משהו על בני הבית. המשהו הזה הוא הרגשת ביטחון, חום ואהבה וזה בדיוק כמו שזה נשמע ונראה בסרט. קווין קוסטנר מצליח לעשות עבודה טובה בהאנשה של אנזו, דרך הקריינות שלו בתור כלב זקן, שראה דבר או שניים בחייו והקול שלו הוא בדיוק מה שדמותו של אנזו הכלב צריכה בשביל לשגשג, לפרוח ולהפוך משכנעת ורלוונטית עבור התסריט.

קשה לתקצר את הסרט הזה מבלי לבצע ספויילרים רציניים לעלילת הסרט, אבל אפשר לומר בוודאות כי הוא אחד הסרטים המרגשים ביותר שיצאו בשנתיים האחרונות, בזכות רכבת הרים רגשית כמעט בלתי פוסקת וזוג עיניים שחורות וגדולות, שפשוט עוזרות לאזן את אותה הרכבת מנפילה מהמסילה שלה. בעלי כלבים ייקחו ללב ואלו שעדיין לא התנסו בחוויה, ייתכן וייקחו לתשומת ליבם שלא מדובר בעניין מסובך מדי ויאמצו לעצמם כלב כבר ביום שלמחרת.


הלו! חכו לי עם כיבוי הנרות | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
פשוט סרט נהדר. לא השתמע מהתקציר שלו שום דבר בנוגע לעומס הרגשי, אבל למה כבר אפשר לצפות מסרט שבמרכזו כלב ובעליו?

משפט על במאי הסרט:
סיימון קרטיס, שביים לא מזמן את "להתראות כריסטופר רובין", ממשיך להצטיין בפן הרגשי ורותם צוות מצוין, פס קול יוצא מן הכלל וסיפור של זקוק להרבה מניירות מעבר למתרחש בו.

משפט על השחקנים:
קווין קוסטנר מתפקד בתור סוג של כוכב ראשי, מבלי שנראה את פניו לשנייה, כאשר הוא מדבב את אנזו. מיילו וינטמליה, שעברו המון מים בנהר מאז שכיכב ב"גיבורים", במן קאמבק לסרט מהשורות הראשונות וביחד עם אמנדה סייפרד, הנפלאה כתמיד וגארי קול, משלימים צוות נהדר לספר את הסיפור המרגש הזה.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים טוטאל. ממוקד, מדויק ולא נמרח לרגע.

"אומנות המירוץ בגשם" זמין לצפייה ב-yesVOD

סיכום המבקר
10/
8.0
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "אמנות המירוץ בגשם": אמנות הטפטוף מהעיניים
סרטים בקולנוע